עלון בנושא בריאות הציבור ואיכות הסביבה בישראל
גליון 2, נובמבר 2005 		 

דבר המערכת
שלום לכולם, בגיליון הראשון נחשפנו לחשש בו עוסקים בדרך כלל כאשר חושבים על סיכונים בריאותיים סביבתיים - הקשר בין סרטן לסביבה.
בגיליון זה נחשף לקבוצה גדולה של כימיקלים הגורמים להפרעות מסוג אחר. מפירים אנדוקריניים - Endocrine Disrupters, הם כימיקלים אקסוגנים (נובעים ממקור חיצוני) אשר משבשים פעילות הורמונלית תקינה. חומרים אלו משבשים את פעילות המערכת ההורמונלית בשלוש דרכים: חיקוי ההשפעה של ההורמון הטבעי, חסימה של קישור של הורמון לקולטן, עיכוב או עידוד של יצור הורמונים, והפרעה למסלול הנורמלי של ההורמונים בגוף, דבר שיכול לגרום לשינויי תפקוד. חשיפה לחומרים אלו התגלתה כבעייתית במיוחד משני טעמים עיקריים: הריכוז הנמוך מאד בו הם משפיעים על בריאותנו, ופגיעה גם במערכת הרבייה ובדור ההמשך. יתר על כן, המחקר על מפירים אנדוקריניים מערער חלק מהנחות היסוד של הרגולציה של מזהמים סביבתיים.
הרגולציה של חומרים מסוכנים היום מתבססת על ההנחה שבעזרת מתודולוגיה של הערכת סיכונים ניתן לזהות את הריכוז של חומר שמתחתיו לא ניתן לזהות השפעה בריאותית. העיסוק הגובר בהשפעת מפירים אנדוקריניים על הבריאות, הולך ומערער הנחה בסיסית זו. מחקרים טוקסיקולוגים בבעלי חיים מגלים כי במקרים מסוימים, ההשפעה של ריכוזים נמוכים של חומרים דמויי הורמונים, גדולה יותר מהשפעתם של ריכוזים גבוהים.
מעל 100 חוקרים בתחום מ 15 מדינות באירופה חתמו לאחרונה על גלוי דעת מעניין מאוד מבחינה רגולטורית :"לאור הממצאים בדבר הסכנות הפוטנציאליות של כימיקלים המשבשים את פעילות המערכת האנדוקרינית, אנו מאמינים כי אל לחוסר וודאות מדעית לעכב נקיטת אמצעי זהירות על מנת להקטין את החשיפות והסכנות כתוצאה מחשיפה לחומרים אלו". המדענים מוסיפים ואומרים כי תקני בטיחות הנהוגים כיום, אינם מספיקים להתמודדות עם הסכנות הכרוכות בחשיפה לחומרים אלו וכי שיטות הבדיקה הקיימות עלולות להוביל לאומדן נמוך מדי של הסיכון.
בגיליון הבא נעסוק בהרחבה בהשלכות הרגולטוריות של הנושא ובגישות השונות לניהול סיכונים בריאותיים הנגרמים כתוצאה מחשיפה למזהמים כגון אלה.


מאמר ראשי
יצור חי יכול להיות זהה מבחינה גנטית לחברו, אך בכל זאת שונה ממנו בתכונות רבות. חלק מהתשובה לחידה הזו נעוץ בפעילות הורמונלית. הורמונים מהווים מרכיב חיוני בתקשורת הפנימית של הגוף. האותות שההורמונים מייצרים קובעים את פעילותה התקינה של מערכת הרבייה, המערכת המטאבולית, מערכת החיסון, ועוד מערכות חיוניות בגוף.
סביר כי חומרים הפוגעים בפעילות המערכת האנדוקרינית משפיעים על כל המערכות האלה אך סדרת תצפיות בבעלי חיים ובבני אדם שנעשו עד היום, התמקדו בעיקר בהשפעתם על הורמונים להם תפקיד מפתח בבקרה על תהליך הרבייה וההתפתחות. הורמונים אלו קובעים בין היתר את הפוריות והפעילות המינית, התמיינות תאי העובר, התפתחותו, ותהליך הגדילה שלו. בחזית הויכוח המדעי כיום עולות שאלות קשות בנוגע להשפעתם של חומרים אלו על מערכת הרבייה: האם חשיפה לחומרים אלו מזיקה לפוריות אצל נשים וגברים? האם הם יכולים לגרום לפגמים ועיוותים בהתפתחות אברי הרבייה ואף לסרטן השד או האשכים? האם חשיפה להם גורמת לשינוי מין? ועוד.
המאמר הראשי סוקר בקצרה את המקור של חומרים אלו ואת העדויות העיקריות להשפעתם על הבריאות. מידע מורחב ועדכני יותר בנושא השפעת חומרים אלו על רבייה ומיניות ניתן למצוא במאמר באחד העיתונים המדעיים המובילים בתחום ובאתר קבוצת המחקר EDEN - Endocrine Disruption Research.

למאמר המתורגם

נקודת מבט ישראלית
ומה בישראל?
קיימים בישראל מעט מאוד מחקרים הבודקים הימצאות של חומרים אלו בסביבה, חשיפה להם, והשפעתם. מחקר שנערך בשנת 1997 ע"י ד"ר מרים אלמגור במחלקה לגניקולוגיה בבית החולים ביקור חולים, בדק את הקשר בין חשיפה לדיאוקסינים לבין תחלואה באנדומיטריוזיס - מחלה הפוגעת בשחלות של נשים ויכולה לגרום לחוסר פוריות. המחקר מגלה כי ב 18% מהנשים החולות באנדומיטריוזיס התגלה המזהם לעומת 3% בנשים שאינן חולות במחלה זו. (מחקר מצורף)
מחקר שערך פרופ' אורי צולר מאוניברסיטת חיפה, גילה רמות גבוהות של שאריות של דטרגנטים ותוצרי לוואי של ייצור של דטרגנטים בשפכי הנחלים בישראל ובמימי הים התיכון. פרופ' צולר מציין כי לרמות זיהום אלו ואף לרמות נמוכות מהריכוזים שנמצאו ישנן השפעות אקו-טוקסיקולוגיות (השפעות רעילות על בעלי חיים) ברורות, ביניהן ירידה בפוריות דגים שנחשפים לחומרים אלו. "רמת הזיהום שהתגלתה מהווה סיכון בריאותי סביבתי לטווח הארוך בעיקר במדינה בעלת אקלים חצי יבש כמדינת ישראל" מסכם המאמר ומוסיף כי יש לשקול איסור מוחלט של שימוש בחומרים אלו בייצור דטרגנטים. (מחקר מצורף)
למרות שגם כיום ידוע על מספר מקורות פליטה של חומרים אלו לאוויר ולמים בישראל, לא נערך ניטור סביבתי רציף ולא נבדקה בצורה סיסטמטית הימצאות של חומרים אלו באוכלוסיית ישראל. במכתב מהקואליציה לבריאות הציבור בצפון לשר הבריאות, הקואליציה דורשת ממשרד הבריאות לבצע בדיקות לגילוי רמות הדיאוקסינים בגופם של תושבי אזור חיפה, עכו והקריות עקב חשיפה מתמשכת לפליטות של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות בעכו שנסגר לפני כשנה. (מכתב מצורף)
ברור כי בדיקה של רמות מזהמים אלו בישראל, מחקר הבודק את השפעתם על האוכלוסייה והפחתת הפליטה שלהם דרושים, אך עד היום, לא נעשו צעדים משמעותיים בנושא.
סיכויים - הכרות עם הפעילות בעולם
The Collaborative on Health and the Environment
הוא שותפות של ארגונים ופעילים העובדים יחדיו כדי לקדם ידע ופעילות בנושאים הקשורים לקשר בין בריאות האדם לגורמים סביבתיים. הארגון מחויב למדע איכותי ובלתי מתפשר, והחברים בו חולקים את האמונה שתחת תנאים של חוסר וודאות מדעית, כאשר קיימות עדויות משכנעות לנזק בריאותי סביבתי, יש צורך לנקוט באמצעי זהירות שמדגישים מניעה של חשיפה לגורמים אלו.
הארגון פעיל בעיקר בהפצה של מידע מדעי, עידוד שתוף פעולה אינטרדיסציפלינרי בין העוסקים והמתעניינים בתחום, וסיוע באמצעים להפחתת חשיפה ושיפור הטיפול בנפגעי חשיפה לזיהום סביבתי. לאחרונה כינס הארגון, יחד עם אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, כ-40 רופאים, אפידמיולוגים, טוקסיקולוגים וביולוגים,וכן נציגים מארגונים מקצועיים וארגוני פעילים בתחום הקשר בין פוריות האדם וזיהום סביבתי, במטרה לסקור את המחקר בתחום ולזהות מסקנות חשובות הידועות כיום וכיווני מחקר ומניעה לעתיד. לממצאי הכינוס בהרחבה


חדשות מהארץ והעולם
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל בין השנים 1998-2002 מגלה כי, בקרב גברים, היישובים עם השיעורים הגבוהים ביותר של תחלואה בסרטן הם מכבים-רעות, מודיעין וגבעת שמואל, ובקרב הנשים - שוהם. בקרב שני המינים, 6 מבין היישובים עם השיעורים הגבוהים ביותר הם באזור חיפה.   עוד...
  • בית משפט השלום בראשון לציון גזר קנסות בסך מאות אלפי שקלים על חברות ארגמן, זוהר-ארטל ודינגו בגין עבירות של זיהום ים ממקורות יבשתיים. עוד...
  • מסתבר כי מוצרים קוסמטיים רבים המשווקים בארה"ב, מכילים כימיקלים המסוכנים לבריאותנו. שירות חדש של ה Environmental Working Group נותן לצרכן את האפשרות לבדוק את הבטיחות של המוצר בו הוא משתמש. עוד...
גליונות קודמים



   תיקון טעות והתנצלות: בעלון הקודם התגובה של ד"ר נדב דוידוביץ' למאמר נקטעה. הטעות תוקנה והתגובה מצורפת גם לגיליון זה.

תגובות והערות נא שלחו לעורכת מאיה שדה
לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר בטלפון: 03-5608788